העולם במיתון, אבל ציפיות האינפלציה בעליה. למה זה קורה ומה תומך בהמשך המגמה ובחשיפה לצמודים בתיק ההשקעות

מאת יאיר מנדלסון, סמנ"כל פרויקטים ופיתוח עסקי

מאז שהחלו החיים לחזור למסלולם ורוב המדינות בעולם מנסות לצאת מהסגר ולהחזיר את השגרה, נתוני המקרו משקפים כלכלה מתכווצת. התמ"ג רשם ירידה חדה ברבעון הראשון ורק מדינות מעטות בעולם לא יציגו השנה מיתון; האבטלה גואה ולמרות החדשות הטובות מארה"ב בסוף השבוע היא עדיין ברמות היסטוריות גבוהות. נתוני היבוא והיצוא, הצריכה והתעשייה כולם ברמות שפל. לנוכח כל אלה, מפתיע לגלות כי ציפיות האינפלציה במגמת עלייה. אז מה רואה שוק האג"ח, שהצרכנים עדיין לא רואים?

בחודש האחרון רשם האפיק הצמוד ביצועי יתר משמעותיים בהשוואה לאג"ח השקלי. ממשלתי צמוד 2-5 שנים למשל עלה ב30 הימים האחרונים ב-1.76%, פי ששה מהתשואה של האג"ח הממשלתי השקלי במחמ דומה. גם בקונצרני נרשמו פערים גדולים במיוחד כאשר מדדים כמו תל בונד 20 ו-40 עלו ביותר מ-1.5% בעוד שהתל בונד השקלי והשקלי 50 רשמו תשואות שליליות.

התוצאה של הביצועים החזקים של הצמודים היא עליה בציפיות האינפלציה בעיקר בשלושת השבועות האחרונים. אם לפני שלושה שבועות ציפיות האינפלציה הנגזרות מאג"ח הממשלתיות לטווח הקצר עמדו על מינוס 0.2%, כיום הן כמעט 0. בטווח הבינוני הן עלו מרמה של כ-0.7% למעל 1.2% ולהערכתנו יש להן עדיין מקום לעלייה נוספת.
העלייה בציפיות האינפלציה היא לא תופעה מקומית בלבד, אלא מורגשת היטב בכל העולם בשבועות האחרונים. אנחנו מוצאים לפחות 5 גורמים מרכזיים התומכים בעלייה באינפלציה.

קריסת הנפט ועלייתו מחדש

עיקר העלייה בציפיות האינפלציה בישראל נרשמה לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן של אפריל שהצביע על ירידה של 0.3%. זו הפעם הראשונה מאז 2003 שמדד אפריל היה שלילי. הסיבה העיקרית היתה הירידה החדה במחירי הדלק, שהפחית קרוב ל-0.6 אחוז מהמדד, וזאת על רקע קריסת מחירי הנפט בעולם לרמה נמוכה מאפס על רקע צניחה בביקוש (סגר כמעט עולמי) לצד עודפי היצע משמעותיים שהובילו ברגע מסוים לעיוות טכני משמעותי בשוק שבמסגרתו צנח מחיר חבית נפט למינוס 40 דולר.

עם זאת, מחירי הנפט מאז הספיקו לעלות באופן דרמתי, הפעילות הכלכלית בעולם החלה להתאושש וקרטל מדינות אופ"ק סיכמו על הקטנת התפוקה במטרה להעלות את המחירים. מחיר הנפט כיום חזר כבר לרמה של 40 דולר לחבית וזה עוד לפני שרוב תנועת המטוסים חודשה, לפני שצרכנים רבים חזרו לעבודה ולקניונים, לפני שהחלה עונת החופשות והנסיעות (באוטו, אם לא במטוס) כך שייתכן כי מחירי הנפט ימשיכו במסע מעלה.

כך קפצו ציפיות האינפלציה בשבועות האחרונים:

שקט, כאן מדפסים כסף (בכמויות)

חבילות הסיוע הממשלתיות והדפסות הכסף של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם בעקבות משבר הקורונה הן בהיקפים חסרי תקדים. הבנק המרכזי בארה"ב הכריז על רכישת אג"ח ממשלתי ואגח צרכני בהיקפים שלא ראינו מעולם, גם לא במשבר של 2008 וגם לא בתוכניות ההרחבה שהיו מאז. הבנק רכש, בינתיים, 1.5 טריליון דולר באג"ח ממשלתי ובאפשרותו לבצע רכישות נוספות של אג"ח קונצרני ותוכניות שונות להלוואות לעסקים בהיקף של כ 1.5 טריליון דולר. גם הממשל האמריקאי הקצה חבילת סיוע בהיקף כולל של כ 2.7 טריליון דולר, חלקם בהוצאה ישירה בדמות מענקים שניתנו לאזרחים.
המספרים הבלתי נתפסים האלה מספקים נזילות אדירה לשווקים והסירו מהר מאוד מסדר היום את החשש ממצוקת נזילות. אך להדפסת כסף בהיקפים כאלה לרוב יש מחיר בדמות אינפלציה גבוהה יותר בהמשך הדרך. בכל העולם אנו צפויים בשנים הקרובות לגירעונות ממשלתיים עצומים ויחד עם הגידול המשמעותי בהיצע הכסף, ברור כי לממשלות יהיה נוח לשחוק את החובות האלו באמצעות אינפלציה גבוהה יותר מכפי שראינו בשנים הקרובות ולכן הגיוני שהן יבחרו להעלות את יעד האינפלציה.

תחרות יותר קטנה, מחירים יותר גבוהים

הסגר, הריחוק מהקניונים ומרכזי הקניות והמעבר לאונליין מתחילים רק כעת לתת אותותיהם במגזר העסקי. הנתונים היבשים אמנם עדיין לא מראים את העלייה במספר פשיטות הרגל – לרוב היא מגיעה בפיגור רב ואנחנו צופים למספרים משמעותיים יותר רק במחצית השנייה, אך רואים זאת כבר עתה בגידול בהפרשות הבנקים בגין חובות מסופקים ובכותרות העיתונים המבשרות על קריסת קמעונאיות גדולות בארה"ב כמו JC פני ונימן מרקוס.

בסביבה הזו ברור כי לא מעט חברות קטנות, בינוניות ואולי אף גדולות יתקשו לשרוד את המשבר. רבות יתקשו לאורך זמן לעמוד במגמות החדשות, בפירעון חובות ובירידה בהיקף הקונים. מנגד, ברור כי החברות הגדולות והחסונות, אלה שצברו קופות מזומנים גדולות ואלה שאין להן תשלומי חובות ואג"ח גדולים בעתיד הנראה לעין רק יתחזקו מהמגמה הזו.
בדיוק כמו שריבוי התחרות והיצע המוצרים בשנים האחרונות הוביל לירידות מחירים, כך המגמה ההפוכה צפויה להוביל לאורך זמן לעליית מחירים ולאינפלציה. זו מגמה שנהיה עדים לה בטווח הבינוני ולא המיידי.

פחות גלובליזציה, יותר אינפלציה

המחסור בציוד רפואי חיוני בתקופת הקורונה, עורר לא מעט קריאות לייצור עצמי של מוצרים לשעת חירום. בארה"ב קרא טראמפ באופן מפורש להקמת מפעלים מקומיים כדי לא להיות תלויים באחרים בתקופות של משבר, במיוחד לא במדינה כמו סין, בית החרושת העולמי שארה"ב מנהלת עימה סכסוך סחר ממושך.

ארה"ב היא לא היחידה המעודדת הקמת מפעלים בתחומה. גם בישראל עודדו ייצור מסכות ומכונות הנשמה ונראה כי כל מדינה נחושה לעודד מחדש ייצור מקומי בתחומים שונים. הרצון לעודד רכישה של תוצרת מקומית היא צעד שלרוב בא לידי ביטוי בהטלת מכסי יבוא ומכסי מגן כדי לעודד את הייצור המקומי. וכך, בדיוק כמו שהגלובליזציה היתה אחד הגורמים שתרמו רבות לירידת האינפלציה העולמית בשנים האחרונות, פחות גלובליזציה משמעה יותר אינפלציה.

מימון הגירעון ידרוש צעדים יוצרי אינפלציה

לפי כל הסימנים, הממשלה החדשה תוכל לפעול פחות להורדת יוקר המחיה מאשר קודמתה. לא בגלל חוסר רצון, אלא שהקופה הציבורית מדולדלת יותר בהשוואה לשנים קודמות, לאחר שההרחבה הפיסקאלית להתמודדות עם הקורונה צפויה להגדיל עוד יותר את הגירעון הממשלתי שכבר קפץ ל6% וצפוי להגיע למספר דו-ספרתי עד לסוף השנה.

אמנם הגידול בגירעונות הוא מגמה כלל עולמית ונראה כי גם חברות הדירוג יתייחסו לתופעה הזו בסלחנות לנוכח המשבר העולמי, אך לאורך זמן לא תוכל הממשלה לקחת על עצמה הוצאות נוספות במטרה להקטין הוצאות לצרכנים כפי שעשתה בשנים האחרונות בצעדים שהפחיתו את האינפלציה. נסיגת הממשלה מתוכניות שונות עשויה להוביל בטווח הבינוני גם להתייקרות מחודשת במחירי הדיור כמו גם בתחומי צריכה שוטפים אחרים. כאשר חלק מההוצאה יצטרכו לממן ע"י העלאת מיסים עקיפים, אך כנראה לא בתקציב הנוכחי.

למרות שנראה כי יש סיבות רבות לעלייה באינפלציה, נראה כי לא נרגיש את הקפיצה הזו בטווח המיידי של החודשים הקרובים, בשל המיתון במשק, אלא לאחר מכן. אך שוק ההון ידוע כמי שרואה את הדברים מראש ולכן גם אם לא יתממשו כל הסיכונים האלה, חשיפה מכובדת לאפיק הצמוד בתיק ההשקעות נראית כהחלטת השקעה לא רעה לתקופה.

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בכתבה זו שהשקעותיהם יכללו ניירות ערך ונכסים פיננסיים המצוינים בכתבה. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע.

כלים נוספים

כשהריבית אפסית ומחירי הנדל"ן גבוהים – תכנון פיננסי הוא הכרחי! לבעלי סכום נזיל של 300,000 ₪ ומעלה

למידע נוסף