ביטוח מנהלים או קרן פנסיה – מה עדיף?

בקרן הפנסיה המקיפה הרכיבים הביטוחיים הם חלק מובנה במוצר ולא ניתן להפריד כיסוי כזה או אחר, למעט במקרים מיוחדים המוגדרים בתקנון. כמו כן, בקרן הפנסיה, במקרה של פטירה, התשלום מתקבל באמצעות קצבה חודשית המשולמת לשאירים: לבן / בת הזוג, לילדים עד גיל 21 בלבד, לילד עם מוגבלות ובתנאים מסוימים, גם להורה. כל זאת בהתאם לתקנון הקרן.
לעומת זאת, בביטוח מנהלים התשלום בגין הרכיבים הביטוחיים משולם לרוב כסכום חד-פעמי. כמו-כן, ניתן לוותר / לרכוש בנפרד את הביטוחים וכן לבחור את המוטבים אליהם יועבר התשלום לאחר הפטירה.

השוני המהותי בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה נעוץ בעיקר במנגנון הפעולה שלהם:
ביטוח מנהלים הוא למעשה חוזה אישי שנכרת בין חברת הביטוח למבוטח. תנאיו הם אישיים, מחייבים את שני הצדדים ולא ניתנים לשינוי באופן חד צדדי. כל עוד המבוטח משלם את הפרמיה והפוליסה בתוקף, חברת הביטוח צריכה לפעול בהתאם להתחייבויותיה בפוליסה, בכל מקרה ביטוח: קצבה חודשית לאחר הפרישה לגמלאות, פיצוי חודשי במקרה של אובדן כושר עבודה או סכום ביטוח חד-פעמי במקרה של פטירה, וזאת בהתאם לתנאי הפוליסה.

לעומת זאת, קרן פנסיה מבוססת על מנגנון איזון אקטוארי ועקרון הערבות ההדדית. המשמעות היא שהכספים המשולמים לכל עמית (קצבאות הזקנה, הנכות והשאירים) עשויים להשפיע על יתר העמיתים בקרן. בנוסף, זכויות עמיתי הקרן נקבעות על-פי תקנון תקני לגל קרנות הפנסיה המקיפות, שמאושר על-ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ועשוי להשתנות מעת לעת.

הן בקרן הפנסיה והן בביטוח המנהלים קיימים מגוון מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות. כל חוסך יכול לבחור את מסלול ההשקעה בו הוא מעוניין לנהל את כספיו, וניתן אף לפצל את יתרת החיסכון למספר מסלולי השקעה שונים.
בקרן פנסיה מקיפה החוסכים והפורשים זכאים לאגרות חוב מיועדות בשיעור של 30% מנכסי הקרן.

קצבת הפרישה מחושבת באופן הבא: עם הפרישה לגמלאות מחלקים את כל סכום כספי החיסכון שנצברו במקדם הקצבה. התוצאה המתקבלת היא גובה הקצבה החודשית. מקדם קצבה הוא מקדם המרה: מספר שמחושב בעת הפרישה, בהתאם לנתוני הפורש, מסלול הפרישה, גילו, מינו ועוד. ככל שמקדם הקצבה נמוך יותר, כך הקצבה החודשית תהיה גבוהה יותר.

עד שנת 2012, ביטוחי המנהלים הציעו מקדם קצבה קבוע (המגלם הבטחת תוחלת חיים) שלא השתנה מהיום בו הצטרף המבוטח לפוליסה ועד פרישתו לגמלאות. אפשרות זו העניקה יתרון למוצר זה על-פני אפיקים אחרים. אולם החל מינואר 2013 לא משווקות עוד פוליסות עם מקדם מובטח וניתן להבטיח מקדם רק החל מגיל 60. מקדם הקצבה ייקבע עבור כל מבוטח בעת קבלת הקצבה ובהתאם לתוחלת החיים שתהיה ידועה באותו מועד.

בקרנות הפנסיה מקדם הקצבה נקבע במועד הפרישה לגמלאות ועשוי להשתנות במהלך תקופת החברות (לפני הפרישה) בהתאם לשינויים בתוחלת החיים והנחות אקטואריות שונות.
בקרנות הפנסיה המקיפות זכאים הפנסיונרים להשקיע שיעור של 60% מנכסיהם באגרות חוב ממשלתיות מבטיחות תשואה. עובדה זו מובילה לתנודתיות נמוכה יותר בקצבאות הפורשים. לעומת זאת, בביטוחי מנהלים לא קיים סבסוד ממשלתי, מה שגורם לקצבאות להיות מושפעות באופן ישיר מהתשואה על הנכסים ולתנודתיות גבוהה יותר.

גודל החיסכון שייצבר לנו עד גיל הפרישה ועמו גם גובה הקצבה החודשית, תלויים גם בדמי הניהול שנשלם בכל מוצר חיסכון. גם בביטוח מנהלים וגם בקרן הפנסיה דמי הניהול נחלקים לשני מרכיבים: דמי ניהול מההפקדה ודמי ניהול מהחיסכון. המרכיב השני הוא המשמעותי ביותר מכיוון שככל שעוברות השנים, כך החיסכון גדל, וכך דמי הניהול שנגבים מסכום זה הם גבוהים יותר.
לכל חברת ביטוח שמורה הזכות להציע דמי ניהול בהתאם למדיניותה ובכפוף להוראות הדין. לכן חשוב לבדוק ולהשוות את דמי הניהול המוצעים עבור כל מוצר לפני הבחירה.

לסיכום, ביטוח מנהלים וקרן פנסיה הם שני אפיקי חיסכון פנסיוני בעלי מטרות דומות, אך מאפיינים שונים ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. לכן, הדרך הטובה ביותר לדעת מהו האפיק המתאים ביותר עבורכם היא להיעזר באיש מקצוע: משווק פנסיוני או סוכן ביטוח, שיבחן את התיק הביטוחי ומוצרי החיסכון הקיימים שלכם, ויוכל להעניק לכם המלצה המבוססת על מאפיינכם האישיים וצורכיכם הייחודיים.