נעמי כץ לקחה אותנו למסע חוצה יבשות בין מנהטן לאליאב, סיפרה לנו על האבות האמנותיים הרוחניים שלה, כיצד גילתה את טכניקת הליבוד וכמה מרגש החיבור לטבע מקומי.
תמיר רוגובסקי הוביל אותנו ברחובות השטוחים של ברלין וגרם לנו להרים את הראש לגורדי השחקים התל אביביים, גילה לנו קצב ארכיטקטוני וסיפר איך הוא מנסה להשטיח את הדבר האחרון במציאות שלנו שנותר עדיין בלתי שטוח.
דורון אדוריאן חלקה איתנו את חווית העקירה שלה כמפונה מהצפון, שיתפה על המעבר הטראומתי מסטודיו הפונה לטבע לתוך סטודיו שנמצא מתחת לאדמה, כיצד היא מוצאת יופי, צמיחה, תקווה ואור בצמחיה המקומית ובייחוד בקוצים.
בן משיח הוביל אותנו ברחובות החשוכים של חיפה כשצייר גרפיטי בלילות והעביר אותנו את המסע האמנותי שלו דרך דמויות בדויות ועד לשם, חם ויפת שקרמו עור וגידים מחוץ לגבולות הקירות של חיפה.
אחרונה סיפרה לנו מאיה פולק על המעבר שלה מצילום לקרושה, לקחה אותנו לסיור בתוך המוח שלה שעשוי מהמון טאבים פתוחים, ממים אינטרנטים, צבעים ומנהיגים דרך יצירה עמלנית ואיטית שיכולה לקחת גם חמישה חודשים.
דברי הפתיחה והסיכום של רז שפירא - אוצרת ומנהלת תחום האמנות בקבוצת צבע טרי הזמינו את הקהל להתרגש מאמנות, לקבל טעימה מהנעשה בתוך מוחם היצירתי של האמנים והאמניות, לקבל השראה, תקווה ורוח רעננה לקראת שנה חדשה שתבוא עלינו לטובה.
