ארה"ב - לאחר הפחתת הריבית המדדים שוברים שאים חדשים וסגרו את שבוע המסחר בעליות כאשר מדד s&p 500 עלה 1.2% והשלים 3 שבועות רצופים של עליות, מדד הנאסדק הוסיף לערכו 2.2% ומדד הראסל סיים בעלייה של 2.2%. יום אחרי הורדת הריבית, המניות הקטנות שעטו קדימה כשמדד הראסל 2000 מוסיף 2.5%. בהשוואה ל S&P 500 היה זה היום ה 2 הכי חזק שלו השנה כמו כן שיא ראשון שלו מאז נובמבר 2021. כאמור בלטו בעליות סקטורים של מניות הצמיחה עם דגש על המניות הקטנות. לחברות קטנות יש לרוב חוב יקר יותר וחלק גדול יותר ממנו הוא בריבית משתנה וקצרה. כשהריבית יורדת — הוצאות המימון שלהן נחתכות מהר יותר, והסיכון לחדלות פירעון קטן. עוד ראינו כי המרווחים באג"ח הקונצרני הגיעו לשפל שלא ראינו כבר 25 שנים.
בהחלטת ריבית הפד כל חברי הוועדה תמכו בהפחתה, מלבד סטיבן מיירון, המינוי החדש והזמני של טראמפ עד לסוף השנה, שתמך בהפחתה חדה יותר של חצי נקודה. הנגיד ציין כי הסיכונים לאינפלציה נוטים כלפי מעלה, בין היתר בגלל המכסים, אך מנגד הסיכונים לשוק העבודה נוטים כלפי מטה. לכן הדגיש כי מדובר ב-Risk Management Cut -הפחתה שנועדה לשמש ביטוח למקרה שנראה האטה משמעותית יותר. בתחזיות המעודכנות, מרבית חברי הבנק צופים עוד שתי הפחתות ריבית של רבע עד סוף השנה, ולאחר מכן הפחתה מתונה אחת של רבע אחוז בכל שנה ב-2026 ובכל שנת 2027. מנגד, השווקים מתמחרים כיום עוד כ-5 הפחתות רצופות - תרחיש שעלול לאכזב על רקע האינפלציה שצפויה להישאר מעל ליעד ה-2% (גם בגלל המכסים) בשנה הקרובה.
בגזרת האג"ח ראינו כי עקום התשואות זז מעט כלפי מעלה כאשר תשואת US2Y 3.6% תשואת US10Y 4.1%.
ריביות מסביב לעולם - הבנק המרכזי בקנדה הפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-2.5%, בהתאם להערכתנו. ההסבר: חולשה בצמיחה, צניחה ביצוא ועלייה באבטלה שהוחרפה כתוצאה מהמכסים של טראמפ והציפייה להפחתת הריבית גם בארה"ב. במקביל, האינפלציה התייצבה סביב היעד ה-2% מה שמאפשר לבנק להפחית את הריבית בלי חשש מלחצי מחירים. להערכתנו עד לסוף השנה צפויה הפחתה נוספת, אך לא בהחלטה הקרובה.
הבנק המרכזי של נורבגיה הוריד את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-4.0% הפחתה שנייה בלבד השנה. הנגידה ציינה שהאינפלציה גבוהה מהציפיות ושייקח זמן עד שתחזור ליעד. לכן, המדיניות של הבנק תישאר זהירה כאשר ההפחתה נועדה להקל על הכלכלה, אך עדיין לשמור על הריבית ברמה מרסנת. דבריה לצד התחזיות המעודכנות מצמצמות מאוד את הסיכוי להפחתות נוספות השנה.
בבריטניה, הריבית נותרה ללא שינוי על 4.0% לאחר ההפחתה הקודמת. העלייה באבטלה ובנתוני הצמיחה החלשים לא הספיקו כדי להצדיק הפחתה נוספת, שכן האינפלציה נותרה גבוהה על 3.8% באוגוסט, כמעט כפול מהיעד. יחד עם זאת, הבנק הודיע שהחל מאוקטובר יאט את קצב צמצום המאזן ל-70 מיליארד פאונד בשנה (לעומת 100 מיליארד בשנה האחרונה), זאת גם כתוצאה של העלייה האחרונה בתשואות אג"ח הארוכות של המדינה.
ישראל - בניגוד למגמה בעולם בישראל נרשמה מגמה שלילית לכל רוחב הגזרה כאשר בולטות בירידות הן מניות הקשורות בפעילות המקומית של המשק כמו מדד הנדל"ן שירד השבוע 5.3% ומדד ת"א בנייה עם ירידה של 7%. יציבות יחסית נרשמה במניות הדואליות בעיקר מסקטור השבבים שתרמו למדד ת"א טכנולוגיה שעלה 1.7%.
בגזרת האג"ח ראינו ירידת תשואות באג"חים הממשלתיים כאשר מי שמסמל את הכיוון זה האפיק הצמוד לאור העלייה הקלה בציפיות האינפלציה. תל גוב צמוד 2-5 עלה 0.3% ומדד תל גוב צמוד 0-2 עם עליה של 0.2%.
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה ב־0.7% - בהתאם להערכותינו, ומעט מעל הציפיות בשווקים. כצפוי, את העליות הובילו מחירי הטיסות לחו"ל (17%) והנופש בישראל (12%), לצד המשך עלייה במדד הדיור (0.8%). מנגד, ירידות במחירי ההלבשה, הריהוט והפירות קיזזו חלק מהעלייה. למרות שמדובר במדד גבוה יחסית (השני בגובהו השנה), האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים ירדה ל־2.9% - צמוד לגבול העליון של יעד בנק ישראל. התחזית הראשונית שלנו לחודשים הקרובים; בספטמבר אנו צופים ירידה של כ-0.2% במדד, בעיקר בשל ירידה במחירי הטיסות, ירידה עונתית במחירי ההלבשה וירידה במחירי המזון (מבצעי חגי תשרי). באוקטובר, לעומת זאת, המדד צפוי לעלות ב-0.4%-0.5%, בהובלת עליות במחירי ההלבשה, הנופש והטיסות. תחזית האינפלציה ל־12 החודשים הקרובים נותרה על 2.2%. מדד המחירים לצרכן הוא הנתון המרכזי האחרון לפני החלטת הריבית בעוד שבוע (29 בספטמבר). יומיים לפני יום כיפור תתפרסם החלטת הריבית אצלנו. הירידה באינפלציה לגבולות היעד, הציפיות להמשך ירידה, התחזקות השקל והעובדה שהפחתות הריבית בארה"ב כבר החלו -כל אלה מאפשרים לבנק ישראל להפחית את הריבית. מנגד, החשש מהתעצמות הלחימה ומהבידוד המדיני שיכולים להביא לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל יכולים להביא את הנגיד להמתין להתבססות האינפלציה באופן ברור יותר בתוך גבולות היעד. (דבר שנראה רק לאחר מדד ינואר 2026).
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אין להעתיק, לשכפל, לצטט, להפיץ או להעביר את העבודה או חלקים ממנה ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהראל פיננסים. עבודה זו מתבססת על מידע פומבי גלוי וכן על מקורות מידע הנחשבים בעיני החברה כאמינים. הנחת החברה כי המידע ונתונים אלו נכונים, אך אין השימוש בהם מהווה אימות ו/או אישור לבדיקת נכונותם. האמור בעבודה זו משקף את חוות דעתנו במועד פרסום העבודה. חוות דעתנו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה משימוש בעבודה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בעבודה זו עשוי להניב רווחים. הכותבים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בעבודה זו, וזאת באופן המנוגד לאמור בעבודה זו. ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הנזכרים בעבודה זו עלולים שלא להתאים לכל משקיע. אין לראות בעבודה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. עבודה זו אינה מותאמת למטרות ההשקעה ולצרכיו האישים והמיוחדים של כל משקיע.
