שבוע אל תוך אחד המבצעים החשובים שמדינת ישראל ידעה, מבצע "עם כלביא", אנו רואים את עוצמתה של מדינת ישראל גם בשוק ההון הישראלי. אנו נמצאים כעת כמה שעות ספורות לאחר שארה"ב הצטרפה למתקפה ואין ספק שיהיה מעניין לראות את השפעת המהלך הזה על השווקים. בינתיים נכון לכתיבת שורות אלו שוק המניות בישראל רותח וממשיך לצבור עוד ועוד שיאים.
אז מה היה לנו השבוע?
בארה"ב ראינו את ששווקי המניות די שומרים על יציבות כאשר מדד S&P500 ירד 0.2%- והנאסדק עלה 0.2% וזאת לאחר הודעת ריבית ניצית לצד חששות מתקיפה אמריקאית באיראן. הפד הותיר את הריבית כפי שצפו ברמה של 4.5%, הוא עדיין חושש מסיכוני אינפלציה ואינו ממהר להפחית ריבית. אמנם שוק העבודה מראה סימני התמתנות, אך שיעור האבטלה עדיין נמוך. אי הוודאות הגבוהה לגבי השפעה של העלאת המכסים על האינפלציה והאבטלה מחזקת את הפד להמתין. למרות הנתונים המעורבים, פאוול לא רמז על כוונה להפחית את הריבית כבר בהחלטה הקרובה ביולי, וציין כי ההחלטות יתקבלו בהתאם לנתונים שיגיעו בהמשך הקיץ. מבחינת תחזיות הפד ל2025-2026: הצמיחה עודכנה כלפי מטה והאינפלציה עודכנה כלפי מעלה. נגידי הפד צופים 2 הורדות השנה , עוד אחת במהלך 2026 ועוד אחת במהלך 2027, סה"כ 4 הורדות ריבית עד סוף שנת 2027. אנו מאידך צופים כי בחודשים הקרובים יתרבו סימני האטה והריבית תרד בשנה הקרובה יותר מהצפי של הפד. מבחינת שוק האג"ח לא ראינו שינוי משמעותי השבוע, התשואה לשנתיים עומדת על 4% והתשואה ל10 שנים עומדת על 4.4%.
בישראל ראינו חגיגות בשוק המניות והאג"ח, השוק מתמחר סיום מהיר ומוצלח של האירוע. השקל התחזק ב3%, מרווח אג"ח ישראל בחו"ל ירד חזרה מ- 150 נקודות ל-130 נקודות בסיס והברנט עלה מ-74 דולר ל-77 דולרים. אין ספק שהצלחה ישראלית להסיר את האיום האיראני עשויה להשפיע משמעותית על הפחתת פרמיית הסיכון והאצת קצב הצמיחה המקומי.
מדדי המניות בארץ שברו שיאים, מדד ת"א 125 עלה ב-6%, מדד ת"א ביטוח זינק ב12%, בהובלת מניות מנורה (19%+), הראל השקעות (16.7%+) והפניקס (13.8%+), מדד ת"א נפט וגז עלה 9.8% בהובלת מניות הגז כדוגמת נאוויטס (13.5%+) ודלק קבוצה (11.1%+) ומדדי ת"א נדל"ן (11.4%+) ובנייה (15.1%+) גם עלו בחדות בשבוע החולף.
גם מדדי האג"ח הפגינו עוצמה וחוזקה ישראלית עם רווחי הון בארוכים. מדד תל בונד 60 עלה 0.8% לצד תל גוב כללי שעלה 0.6%.
עוד בתחילת השבוע השוק קיבל רוח גבית נוספת מ-מדד המחירים לצרכן לחודש מאי שהפתיע בירידה של 0.3%- (נמוך משמעותית מהתחזיות המוקדמות בשוק לעלייה של 0.1%). הסעיף הבולט היה ירידה של כ-16% במחירי הטיסות (אירוניה מסוימת, דווקא בשבוע שחלף), לצד ירידה מפתיעה במדד הדיור, שעלולה להתהפך בהמשך לאור המלחמה. גם העלייה במחירי ההלבשה וההנעלה הייתה מתונה מהצפוי, נתונים שקיזזו את ההתייקרויות במחירי המזון והתחבורה הציבורית. כתוצאה מכך, שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד לרמה של 3.1%.
בעקבות הלחימה עם איראן, עדכנו כלפי מעלה את תחזיותינו למדדים הקרובים, בעיקר בשל הזינוק במחירי הנפט והירידה הצפויה בהיצע הטיסות. ליוני: התחזית היא לעלייה של כ-0.1%, לנוכח התייקרות הטיסות והמזון, שתקוזז חלקית מירידה במחירי ההלבשה. ליולי: צפויה עלייה של 0.5%, על רקע התייקרות נוספת בטיסות, עלייה עונתית במחירי הנופש והשכירות, ועלייה במחירי הדלק המפוקחים, בהנחה שמחירי הנפט הגבוהים יישמרו. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עודכנה ל-2.5% (לעומת 2.3% קודם), תוך הסתייגות מהשפעות הלחימה.
בנוסף, מאז תחילת השנה ועד אפריל נרשמה ירידה איטית אך עקבית בקצב מכירת הדירות בישראל. חלק מהירידה נובע מהקדמת רכישות לקראת העלאת המע"מ בסוף 2024, אך חלקה האחר נובע מהריבית הגבוהה על המשכנתאות ומהמחיר הגבוה שאליהן הגיעו. כתוצאה מכך, מדד מחירי הדירות בבעלות רשם ירידה מתונה של 0.1% בחודשיים שהסתיימו במרץ — בעיקר לאור ירידת מחירים במחוז תל אביב. להערכתנו המלחמה תגביר את הביקוש לדירות חדשות הכוללות ממ"ד ותקטין את הביקוש לדירות יד שנייה ישנות (ללא ממ"ד וללא מקלט). כמו כן, סביר שהמלחמה תאריך עוד יותר את זמן הבנייה הממוצע, בשל המחסור החמור בעובדים מיומנים — בעיקר פלסטינים — בענף הבנייה, וכן בשל הצורך לשקם את הנזקים הנרחבים שנגרמו באזורי מגורים כתוצאה מירי הטילים מאירן.
הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה היו גבוהות מהצפוי, מה שתרם לעדכון כלפי מעלה של תחזית ההכנסות השנתית. עם זאת, בחודשיים האחרונים ניכרת התמתנות: במאי הסתכמו ההכנסות בכ-41 מיליארד ש"ח, מול הוצאה ממשלתית של כ-53 מיליארד ש"ח. כתוצאה מכך, הגירעון כאחוז מהתוצר ירד קלות ל-5%. המערכה מול איראן, לצד הפגיעה בפעילות הכלכלית, תוביל לעלייה נוספת בהוצאה הביטחונית ולירידה מסוימת בהכנסות ממסים – בין היתר עקב דחיית תשלומי מס ודחיית רכישות. לפיכך, הגירעון צפוי להתרחב בחודשים הקרובים. אם המערכה תימשך כשבועיים בלבד, הגירעון השנתי יעלה ב-0.5 עד 1 נקודת תוצר, ולא תידרש התאמה תקציבית דרמטית. לעומת זאת, אם תימשך מעבר לכך, הגירעון יהיה גבוה יותר, האוצר יידרש לבצע התאמות תקציביות משמעותיות יותר — לרבות העלאת מסים או קיצוץ הטבות – לקראת תקציב 2026.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אין להעתיק, לשכפל, לצטט, להפיץ או להעביר את העבודה או חלקים ממנה ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהראל פיננסים. עבודה זו מתבססת על מידע פומבי גלוי וכן על מקורות מידע הנחשבים בעיני החברה כאמינים. הנחת החברה כי המידע ונתונים אלו נכונים, אך אין השימוש בהם מהווה אימות ו/או אישור לבדיקת נכונותם. האמור בעבודה זו משקף את חוות דעתנו במועד פרסום העבודה. חוות דעתנו יכולה להשתנות בכל עת וללא מתן הודעה נוספת. החברה לא תהיה אחראית, בכל צורה שהיא, לנזק ו/או הפסד שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה משימוש בעבודה זו, וכן אינה מתחייבת כי התבססות על המידע המופיע בעבודה זו עשוי להניב רווחים. הכותבים ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בעבודה זו, וזאת באופן המנוגד לאמור בעבודה זו. ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הנזכרים בעבודה זו עלולים שלא להתאים לכל משקיע. אין לראות בעבודה זו משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. עבודה זו אינה מותאמת למטרות ההשקעה ולצרכיו האישים והמיוחדים של כל משקיע.
