מהי הכנסה פירותית? מה ההבדל בין אג"ח ממשלתיות לאג"ח קונצרניות? ומה קורה עם מדד הדאו ג'ונס? קבלו את המילון למונחים מהעולם הפיננסי.

​​
אחרי שהחלטנו איך נרצה לנהל את הכסף שלנו (ראה כתבה קודמת), הבנו שגם אם בחרנו במנהל השקעות מוכשר אנחנו חייבים להבין קצת גם בעצמנו את העולם הפיננסי. לכל הפחות, אנחנו חייבים להכיר מושגים בסיסיים כדי שנוכל להנחות את מנהל ההשקעות שלנו באילו נכסים היינו מוכנים להשקיע וממה אנו מבקשים להתרחק, למה לפעמים נהיה מוכנים להשקיע באג"חים מסוימים בעוד שמאחרים נבקש להימנע, באילו מניות נרצה להשקיע ומהי הכנסה פירותית? רשימת המושגים הפיננסיים היא אינסופית ואתם ודאי מכירים רבים מהם, אבל הנה כמה מונחים בסיסיים שכולנו חייבים להכיר.

מילון עברית-פיננסית: מורה נבוכים

  • הבורסה
  • ​בורסה היא שוק מוסדר. הבורסה לניירות ערך בת"א היא שוק מוסדר למסחר בניירות ערך ונכסים פיננסים. ניירות הערך הנסחרים בבורסה הן חברות שביצעו הנפקה של מניות או אגרות חוב או לחלופין נרשמו למסחר.

    להנפקה בבורסה יש סיבות שונות. למשל כשחברה רוצה לגייס כסף היא יכולה לפנות לציבור ולהנפיק לו חלק ממניותיה תמורת כסף או לגייס באמצעות אגרות חוב שהן הלוואה שלוקחת החברה מהציבור בתמורה להחזרת הקרן בתוספת ריבית לאחר תקופה מסוימת.

    מרגע ההנפקה יסחרו ניירות הערך באופן רציף בזירת מסחר ממוחשבת והחברה הופכת למעשה לחברה ציבורית המחויבת בשקיפות מלאה כלפי ציבור המשקיעים וכן בדיווחים שוטפים לבורסה, רשות ני"ע והציבור על פי כללים מוגדרים. יש חברות המעדיפות להנפיק את מניותיהן בבורסות מחוץ לישראל (במיוחד בארה"ב) וזאת מסיבות שונות, כמו רצון להיות קרוב יותר לשווקי היעד (במיוחד חברות טכנולוגיה) או תוכנית להנפקה בהיקף מאוד גדול וכו'.
    חברי הבורסה מהווים את הצינור של ציבור המשקיעים אל השוק. דרך מערכות המסחר של כל חבר בורסה מוזרמות הוראות קנייה ומכירה של המשקיעים מכל הצדדים והן נפגשות בזמן אמת במחשבי הבורסה ובהתאם מתבצעות העסקאות.

  • תשואה פירותית? רווחי הון?
  • ​הכנסה שוטפת כתוצאה מהשקעה. כל אדם שמשקיע באפיק השקעה כלשהו, מקווה שהשקעתו תישא פרי ותניב רווחים, שהם התשואות. קיימים שני סוגי רווחים: רווח הוני, שמשמעותו הגדלת ההון, ורווח פירותי, שפירושו רווח כספי ממשי, הכנסה שוטפת של כסף.
    בהשקעת נדל"ן למשל, כאשר ערך הנכס עולה גם התשואה עולה, אך כל עוד בעל הנכס לא ימכור אותו, הוא לא יממש את פירות ההשקעה, והרווח שלו אינו ממשי אלא "על הנייר". הכנסה זו נקראת הכנסה הונית, והיא מתארת הגדלה של ההון. כאשר הנכס מושכר, דמי השכירות מהווים כסף נזיל וממשי, המשקף הכנסה פירותית, שהיא התשואה. בהקשר של השקעות, הדבר בא לידי ביטוי ברכישת ני"ע ההופכים למבוקשים, ובהתאם לכך - ערכם עולה. תשואה בעת מסחר בשוק ההון מתקבלת, כאשר ההחזקה בני"ע מניבה הכנסה ממשית ושוטפת, למשל בדמות דיבידנד.

  • אג"ח
  • ​ראשי תיבות של אגרות חוב. מדובר בניירות ערך (ני"ע) הנסחרים בבורסה, ומהווים התחייבות של החברה שהנפיקה אותם להחזיר את סכום ההשקעה בתוספת ריבית במועד הנקוב. מי שמנפיק את האג"ח מגייס באמצעותן כסף מהמשקיעים. במקרה זה המשקיע מלווה כספים לחברה שהנפיקה את האג"ח לתקופה מוגבלת, ובסיומה הוא צפוי לקבל את הכסף שהלווה, בתוספת ריבית. גם מי שלא רכש את האג"ח בעת ההנפקה יכול לעשות זאת בהמשך, באמצעות רכישה מאחרים דרך הבורסה (כשמדובר באג"ח סחיר).

    אג"ח נחשבות להשקעה בטוחה יותר ממניות, אם כי התשואה עליהן היא לרוב נמוכה יותר. הסיכון העיקרי בהשקעה באפיק זה הוא פשיטת רגל של החברה המנפיקה, שמשמעותה: מחיקה חלקית או מלאה של חובות החברה כלפי המשקיעים באגרות החוב.

    סיכון נוסף הקיים באג"ח הוא ירידת ערך. סיכון כזה עשוי להתממש מעצם העובדה שאנו משקיעים באג"ח בבורסה – יש לו מחיר והוא זז בצורה הפוכה מהתשואה. כלומר, כשהמחיר עולה, התשואה יורדת ולהפך. כאשר, לדוגמה, הדירוג של חברה יורד מסיבה מסוימת ניתן לצפות לכך שמחירה יירד ותשואתה תעלה, כך שמי שמחזיק את הני"ע יפסיד. יש עוד סיבות רבות שבגללן עשוי להיגרם הפסד באג"ח.

  • אג"ח ממשלתיות
  • ​אג"ח ממשלתיות, מכונות גם אג"ח מדינה, הן אגרות חוב המונפקות על ידי הממשלה לצורך מימון פעילותה השוטפת או לצרכים ספציפיים (לדוגמה, בעת מלחמת לבנון השנייה הנפיקה מדינת ישראל את "מלווה שלום הגליל" למימון המלחמה).

    אג"ח ממשלתיות נחשבות לאפיק השקעה בטוח (יחסית), משום שהמדינה היא זו שפורעת את הקרן ומשלמת את הריבית, ורובנו מאמינים כי המדינה לא תפשוט את הרגל. לפיכך, רמת הסיכון באג"ח ממשלתיות נמוכה מאג"ח קונצרני (ע"ע) ולכן גם התשואה שניתן לקבל עליה נמוכה יותר.

    כל מדינה מנפיקה אג"ח ממשלתי ולכן בשווקים בעולם קיימים אג"חים של מדינות בדירוגים שונים (לפי דירוג המדינה). למשל, אג"ח של ממשלת גרמניה מדורג AAA, לעומת אג"ח של מדינת ישראל שמדורג בעולם A+.

  • אג"ח קונצרניות
  • ​אג"ח שהמנפיקים שלהן הן חברות עסקיות, המעוניינות לגייס כסף מהציבור. חברה עסקית עלולה להיכשל בעסקיה, וחלילה להגיע למצב של קשיים עסקיים ואף חדלות פירעון, ולכן השקעה באג"ח קונצרניות נחשבת לבעלת רמת סיכון גבוהה יותר מאג"ח מדינה. מנגד, עובדה זו גורמת לכך שהריבית שאג"ח קונצרני ישלם תהיה גבוהה יותר מאג"ח מדינה.

    מאחר שכל חברה שונה מרעותה, בהשקעה באג"ח קונצרני אנו נעזרים במנגנון דירוג. בישראל יש שתי חברות המדרגות את החוב של הפירמות, S&P-מעלות ומידרוג, כאשר הדירוג ניתן לכל אג"ח והוא מרמז על רמת הסיכון שלו. אג"ח בדירוג AAA למשל יהיה בטוח יותר מאג"ח בדירוג A, אך התשואה שלו תהיה גם נמוכה יותר. יותר סיכון משמעותו פוטנציאל ליותר תשואה.

  • מניות
  • ​ני"ע הנסחרים בבורסה, ומקנים שליטה בחברה למי שמחזיק בהם. למעשה, בעל מניה רוכש בעלות על החברה לפי הערך היחסי של המניות שבידיו. ההשקעה נעשית על ידי העברת כסף בגין רכישת המניה, והמניה מועברת לקונה. באמצעות רכישת המניה נהנה המשקיע מזכויות שונות, דוגמת הזכות להשתתף באסיפה הכללית ולהשפיע על התנהלות החברה, או הזכות ליהנות מרווח על ידי קבלת דיבידנד (חלק מרווחי החברה המחולק למחזיקי המניות אחת לתקופה, בהתאם להחלטת החברה). בחלק מהמקרים, מניה מקנה גם זכות לבעלות על נכסי החברה, במקרה של פירוק לאחר פירעון כל חובותיה. נהוג להניח, שהתשואה הממוצעת המצופה ממניות גבוהה יחסית (סביבות 8-10 אחוזים לשנה) אולם הסיכון להפסד גבוה גם כן.

    ניתן להיחשף לפוטנציאל התשואה במניה גם מבלי לרכוש אותה ישירות, אלא באמצעות חשיפה למדד מניות (דרך תעודת סל או קרן נאמנות – ע"ע). הבורסה משיקה בד"כ מספר רב של מדדים העוקבים אחר קבוצות מניות שונות (גם על אג"ח, סחורות ועוד). כל מדד משקלל את גודל כל נכס המרכיב אותו על פי גודלו בתוך המדד. כך לדוגמה מדד תל אביב 25 (מוכר גם בשמו הישן יותר מדד המעו"ף), העוקב אחר מחירן של 25 המניות הגדולות ביותר בבורסה בתל אביב. כך גם עם תל אביב 100 (עוקב אחר 100 החברות הגדולות ביותר בבורסה בת"א).

    לכל בורסה בעולם יש כמה מדדים מובילים, כאשר המוכרים ביותר הם המדדים בבורסות בארה"ב (בניגוד לישראל, בארה"ב יש בורסות רבות ולא רק אחת).  כדאי להכיר לפחות 3 מדדים כאלה: מדד S&P500, המשקלל את הביצועים של 500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר בבורסה בניו יורק ונחשב למדד הפופולארי ביותר בעולם; מדד דאו ג'ונס, המשקלל ביצועים של 30 חברות ציבוריות גדולות שנסחרות בבורסה לני"ע בניו יורק; מדד נאסד"ק, הנקרא על שם בורסת נאסד"ק המתמחה בעיקר במניות טכנולוגיה מכל העולם (גם הרבה חברות ישראליות נסחרות שם).

  • קרן נאמנות
  • ​מכשיר פיננסי שמטרתו השקעה משותפת בני"ע, והפקת רווחים משותפת מהחזקתם. קרן הנאמנות מנוהלת על ידי מנהל קרן ופועלת על פי הסכם נאמנות ותשקיף, שפרטיהם מפורסמים. השקעה בני"ע באמצעות קרן נאמנות מתבצעת בהתאם למדיניות השקעה הנקבעת מראש, וניתנת לשינוי מעת לעת. ישנם סוגים רבים ושונים של קרנות נאמנות, המתמחות באפיקי השקעה ובתתי אפיקי השקעה שונים. כיום קיימות גם קרנות המשלבות בין אפיקים שונים, כמו קרנות 10/90 המשקיעות עד 90% באג"ח ו-10% במניות. שמה של הקרן מעיד לרוב על הנכסים שהיא יכולה לרכוש.

    היתרון הגדול של קרן נאמנות הוא העובדה שמנהל הקרן מקבל את החלטות ההשקעה באופן יומיומי, על פי המצב בשוקי ההון והנתונים המקרו כלכליים, במטרה למקסם את התשואה על פי מדיניות ההשקעה שנקבעה. כל עוד אנו מחזיקים בקרן הנאמנות, הרווחים ממשיכים להיצבר, גם כשמנהל הקרן מחליף נכסים והשקעות – איננו משלמים מס בגין שינויים אלה, אלא רק בעת מימוש האחזקה.

  • תעודות סל
  • ​​תעודות סל הן ני"ע הנסחרים בבורסת תל אביב, ומאפשרים מעקב אחר מדדי מניות, מדדי אג"ח, שערי מטבע חוץ (מט"ח), סחורות או נכסי בסיס אחרים. תעודות סל מכונות מכשיר השקעה פאסיבי (בניגוד לקרן נאמנות המכונה מכשיר השקעה אקטיבי), מאחר שהן עוקבות אחר המדד מבלי להפעיל שום שיקול אחר. היתרון שלהן הוא העובדה שהן נותנות למשקיע חשיפה למדד המניות או האג"ח הנבחר וזאת לרוב בדמי ניהול נמוכים יחסית.

  • אופציה
  • ​זכות הניתנת לאדם (קונה האופציה) לרכוש ני"ע בעתיד במחיר מסוים (מחיר מימוש האופציה), ובמועד מסוים (מועד מימוש האופציה). זכות זו מעוגנת בין הקונה לבין מוכר האופציה בחוזה אופציה, המהווה למעשה חוזה מכר עתידי של ני"ע. מתוקף החוזה, לקונה שמורה בעלות עתידית על נכס הבסיס המצוין בהסכם (ני"ע), במחיר ובזמן הקבועים מראש.

    אנו מבחינים בין סוגים שונים של אופציות על פי מאפיינים שלהן. למשל על פי סוג הנכס (מדד, מניה, מטבע), על פי מועד המימוש (אופציה אמריקאית שניתנת למימוש במהלך כל "חיי" האופציה, לבין אופציה אירופאית שניתנת למימוש רק במועד הפקיעה; על פי הצעד שאנו מעוניינים לעשות (אופציית רכש שמאפשרת לרכוש נכס מסוים במחיר ובמועד שנקבעו מראש או אופציית מכר שמאפשרת למכור את הנכס במחיר או במועד שנקבע) או על פי הסליקה (האם ההתחשבנות בסוף חיי האופציה היא כספית או שמא נקבל לידנו את הנכס. לדוגמה, באופציה על מחיר הנפט, אם לא נדאג למכור אותה לפני סוף חייה אנו עלולים לגלות בוקר אחד שקיבלנו הביתה כמה מאות חביות נפט).

  • סטרקצ'ר (פיקדון מובנה)
  • ​​מכשיר פיננסי המונפק על ידי הבנקים או גוף פיננסי אחר, ומאפשר למשקיעים להשקיע בנכס פיננסי ולהרוויח אם מתקיימים תנאים מסוימים. החיסרון של מכשיר זה הוא העובדה שלרוב הוא לא נזיל בכל רגע, אך היתרון הוא שמדובר במכשיר שבמקרים רבים מבטיח את קרן ההשקעה המקורית. כדי לחדד את הנושא: במקרה שלא נהנים מרווחים, מקבלים את סכום ההשקעה הנומינאלי בלבד. זאת לעומת פיקדונות אחרים, דוגמת הפיקדון השקלי, המאפשר למשקיעים להרוויח ריבית מסוימת והצמדה.

כלים נוספים

צור קשר

למידע נוסף מלא פרטיך ונציג הראל יחזור אליך בהקדם.
*
השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
CAPTCHA
טען מחדשהשמע את הקוד