בשנים האחרונות מתרבות אפשרויות ההשקעה הלא-מסורתיות. מה צריך לקחת בחשבון בהשקעות כאלה, האם הן פתוחות בפני כל אחד ומה צריך לבדוק כדי לדעת אם אני עומד בקריטריונים?

​הצורך במכשירי השקעה אלטרנטיביים גבר בשנים האחרונות, בין היתר על רקע העובדה שמשברים פיננסיים ותנודתיות בשווקים מגיעים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר – ולרוב הם גם מהירים וחדים יותר. מאחר שמכשירי השקעה אלטרנטיביים מתאפיינים לרוב בתנודתיות נמוכה יותר, הם יכולים לאזן במידה מסוימת את התשואה בתיק הנכסים כולו וכך התנודתיות של התיק נמוכה יותר.

  •    

    גורם מרכזי שתרם לעלייה בהיקף ההשקעות האלטרנטיביות בשנים האחרונות היה גם התשואות הנמוכות יחסית בשוק ההון ובעיקר בחלק המרכזי שלו – באגרות החוב. התשואות האלה נגזרו מהריביות הנמוכות של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, שירדו אחרי המשבר הגדול של 2007-2008, כאשר הבנקים לא מיהרו להעלות אותן בעקבות התאוששות הדרגתית ואיטית יחסית בכלכלות.


    שני מאפיינים מרכזיים למשקיעים בהשקעות אלטרנטיביות

    ברוב המקרים, להשקעות אלטרנטיביות יש שני מאפיינים מרכזיים שמשפיעים על זהות המשקיעים בהן. בניגוד להשקעות סחירות במניות ובאג"ח, השקעה אלטרנטיבית היא לרוב בסכום כסף גדול יחסית ולטווחי זמן לא קצרים, כך שאי אפשר להחליט שרוצים למכור את הנכס מחר בבוקר. לאור זאת, השקעות אלטרנטיביות נראה בעיקר מצד משקיעים מוסדיים, לקוחות כשירים ולקוחות פרטיים בעלי הון.

    האם אני שייך לאחת הקבוצות האלה?

    משקיעים מוסדיים

    המשקיעים המוסדיים הם למעשה גופי ההשקעה הגדולים במשק המשקיעים עבורנו את כספי החיסכון – קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה וכו'. המשקיעים המוסדיים (בארץ ובעולם) היו בין הראשונים שנכנסו להשקעות אלטרנטיביות. המטרה המרכזית שלהם היא ליצור גיוון של תיקי ההשקעות הגדולים שלהם, במטרה להקטין את פוטנציאל הסיכון בהם. כך משקיעים הגופים המוסדיים את הכספים של עמיתיהם בנדל"ן ברחבי העולם, למשל, והם לא היחידים. רכיב ההשקעות האלטרנטיביות בתיקי המשקיעים המוסדיים נמצא במגמת עלייה וכיום הוא מגיע לכ-25% ואף יותר מהיקף הנכסים המנוהלים על ידם.

    לקוחות כשירים

    "לקוח כשיר" על פי החוק הוא משקיע מתוחכם בעל הון עצמי גבוה יחסית, שניתן להציע לו הצעות השקעה ללא פרסום תשקיף וזאת תחת ההנחה כי בשל סכומי הכסף הגדולים שהוא מנהל, יש לו הבנה עמוקה יותר בניהול נכסים פיננסיים מאשר ללקוח פרטי "רגיל". 

    ההגדרה של לקוח כשיר עשויה להשתנות אחת לתקופה, כאשר באחרונה היא נקבעה ב-2016 והוגדרה כלקוח שהשווי הכולל של הנכסים הנזילים שלו עולה על 8 מיליון ₪; או לקוח שגובה הכנסתו השנתית בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על 1.2 מיליון ₪ ליחיד או 1.8 מיליון ₪ לתא משפחתי; או מי שהשווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5 מיליון ₪ וגובה הכנסתו השנתית, בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 600 אלף ₪ ליחיד או 900 אלף ₪ לתא משפחתי.
    לקוחות אלה מחפשים בדרך כלל אפיקי השקעה מגוונים שיאפשרו להם תשואה טובה ויציבה לאורך זמן, ובעקבות כך החשיפה שלהם להשקעות אלטרנטיביות טבעית ובעלת הגיון כלכלי רב.

    לקוחות פרטיים בעלי הון

    בשנים האחרונות נוצרו מכשירי השקעה המאפשרים גם ללקוחות פרטיים בעלי הון נמוך יותר מלקוח כשיר חשיפה להשקעות אלטרנטיביות. קרנות נדל"ן, קרנות חוב, קרנות P2P ועוד, מאפשרים השקעות בסכומים התחלתיים נמוכים הרבה יותר.

    כך ניתן לראות היום גם אנשי עסקים, אנשי היי טק, או חוסכים לקראת פרישה, שצברו סכומי כסף יפים של 1-2 מיליון ₪, מגוונים את תיק ההשקעות שלהם באמצעות אפיקי השקעה אלטרנטיביים.

כלים נוספים